החלטה בתיק רע"פ 4771/12

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' בן יוסף) בתיק עפ"ת 4392-05-12, מיום 17.5.2012. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם), בתיק ת"ד 11946-09 מיום 25.3.2012.

הליכים קודמים

נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירות שלהלן:

א.        נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) וסעיף 39א בקשר עם סעיף 64ב לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ב.        נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

ג.        עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן:"תקנות התעבורה"), וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

ד.        אי הגשת עזרה לנפגע, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

ה.        אי מסירה פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

ו.        אי דיווח למשטרה, לפי תקנה 144(א)(4) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 13.5.2009, בשעה 23:20 לערך, נהג המבקש ברכבו, ברח' אלי כהן בבת-ים מכיוון צפון לכיוון דרום. בהגיע רכבו של המבקש לצומת עם סמטת התבור, פנה המבקש שמאלה, וזאת מבלי לתת זכות קדימה לרכב מסוג סיטרואן שנסע אותה עת, בכיוון המנוגד לכיוון נסיעתו של המבקש, ושני הרכבים התנגשו. כתוצאה מההתנגשות נחבל בגופו נהג הסיטרואן, וכלי הרכב המעורבים בתאונה, ובכללם רכב שחנה במקום, ניזוקו. המבקש עזב את המקום בנסיעה פרועה, כל זאת, מבלי להגיש עזרה לנהג אשר נפגע, מבלי למסור את פרטיו, ומבלי לדווח למשטרה אודות התאונה. כמו כן צוין בכתב האישום, כי לוחית הזיהוי הקדמית של הרכב, נשמטה והושארה במקום. על פי כתב האישום, המבקש נהג ברכב בהיותו שיכור, כאשר על פי בדיקת נשיפה נתגלו אצלו 395 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

ביום 25.3.2012, לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית המשפט לתעבורה את המבקש בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.

           לא היתה מחלוקת כי רכבו של המבקש היה מעורב בתאונה, אך לטענת המבקש הוא בילה בטיילת בבת ים, שם שתה משקאות אלכוהוליים, וחזר לביתו בסמוך לשעה 22:00. בהגיעו לביתו, הוא צרך משקאות אלכוהוליים נוספים והלך לישון. לקראת חצות, התקשרו אליו אנשי המשטרה וביקשוהו לרדת למטה, ואז טענו כי הוא היה מעורב בתאונה. לטענת המבקש, הוא לא נהג ברכב במועד התאונה וקיימת אפשרות כי חברים שלו או של אחיו, נטלו את הרכב ללא רשותו והם אשר היו מעורבים בתאונה. לדבריו, בעדותו בבית המשפט, הוא הבחין כי המפתח הרזרבי של רכבו נעלם.

           בית המשפט לתעבורה קבע כי גרסתו של המבקש בלתי אמינה, ואין זה סביר כי אדם אלמוני נכנס לדירתו של המבקש ונטל את מפתחות הרכב, מבלי שהמבקש חש בדבר. עוד ציין בית המשפט לתעבורה כי טענת המבקש, לפיה נעלם המפתח הרזרבי של הרכב הועלתה לראשונה בבית המשפט והיא בגדר עדות כבושה. בית המשפט מצא את המבקש אשם בכל העבירות שיוחסו לו, בהסתמך על הראיות הבאות:

א.        עדות שוטרת המתגוררת בסמטת התבור 4, שם מתגורר גם המבקש, ממנה עולה כי בסמוך לשעה 23:30 היא הבחינה ברכב העוזב את מקום התאונה "בפראות ובמהירות", נכנס לחניון הבניין, ומחנה את הרכב במקום המיועד לדיירי הבית. מאותו רכב יצא אדם המתאים לתיאורו של המבקש, ולא היה אדם נוסף ברכב.

ב.        הרכב עצמו אותר בחניון הבניין, כאשר חזיתו ניזוקה באופן משמעותי ונתלשה ממנה לוחית הרישוי הקדמית.

ג.        לאחר שהרכב זוהה כרכבו של המבקש, אותר המבקש בביתו, נעצר, והובא לתחנת המשטרה. בדיקתו של המבקש העלתה כי בגופו 395 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף. כמו כן, נערכו לו מבדקים נוספים, אשר איששו את הטענה לפיה הוא נתון תחת השפעה כבדה של אלכוהול.

           על יסוד ראיות נסיבתיות אלה, ודחיית גרסתו של המבקש כבלתי מהימנה ובלתי הגיונית, קבע בית המשפט לתעבורה כי אשמתו של המבקש הוכחה ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.

           בגזר דינו התייחס בית המשפט לתעבורה לכך, שלמבקש הרשעות קודמות שעניינן עבירות תעבורה, וביניהן עבירות בטיחותיות שונות, כגון חציית שטח הפרדה רצוף, נהיגה ברכב לא תקין, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף ואי ציות לתמרורים, וכן, לכך שלמבקש רישום פלילי בגין עבירות על פקודת הסמים המסוכנים.

           לאחר שנתן דעתו לטיעוני הצדדים לעונש, לוותק נהיגתו של המבקש, לעברו התעבורתי ולנסיבותיו האישיות, גזר בית המשפט לתעבורה על המבקש פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 40 חודשים, בניכוי 6 חודשי פסילה מנהלית; פסילה על תנאי למשך שלוש שנים; שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים; קנס בשיעור של 3,000 ש"ח וכן, מתן התחייבות כספית בסך 5,000 ש"ח, למשך שלוש שנים, בהן ימנע המבקש מלעבור על תקנות 144(א)(1) - 144(א)(4) לתקנות התעבורה.